מים מקוניאליים
היציאה הראשונה של התינוק נקראת מקוניום ומאופיינת בצבע שחור ירוק ומרקם צמיג. היציאה הזו היא הצטברות של תאים, ורמיקס, שיער וכל מה שהעובר בולע ולא נספג דרך מערכת העיכול במידה והיציאה מתרחשת טרם הלידה, מי השפיר לא יהיו צלולים אלא ירקרקים או ממש סמיכים כמו מרק אפונה טחון ויקראו מים מקוניאליים. האירוע שכיח יותר בלידות מעבר לשבוע 37 ועוד יותר לאחר שבוע 40-41. שכיחות כוללת של מים מקוניאליים כ-20%. המשמעות של מים מקוניאליים היא כפולה, הראשונה מיילדותית והשנייה עוברית. מבחינה מיילדותית, מים מקוניאליים מקושרים לאפשרות למצוקה עוברית בלידה בדגש על מצב בו המים היו נקיים והופכים למקוניאליים. לכן, צוות חדר לידה יהיה קשוב יותר למהלך הלידה, להתקדמות ובמיוחד למוניטור העוברי ולרוב יפענח לחומרה האטות במוניטור. לדוגמא, אם יש האטות במוניטור והפתיחה מלאה צווץ חדר לידה יכול לבחור לסיים את הךידה מהר יותר בעזרת ואקום. מבחינה עוברית החשיבות בנשימות הראשונות עם הלידה. העובר יכול לשאוף את הנוזל המכיל מקוניום וזה עלול לגרום למצוקה נשימתית בשל פגיעה בתפקוד הריאתי - meconium aspiration syndrome. שכיחות הפרעה זו כ-20