מים מקוניאליים

 היציאה הראשונה של התינוק נקראת מקוניום ומאופיינת בצבע שחור ירוק ומרקם צמיג. היציאה הזו היא הצטברות של תאים, ורמיקס, שיער וכל מה שהעובר בולע ולא נספג דרך מערכת העיכול

במידה והיציאה מתרחשת טרם הלידה, מי השפיר לא יהיו צלולים אלא ירקרקים או ממש סמיכים כמו מרק אפונה טחון ויקראו מים מקוניאליים.

האירוע שכיח יותר בלידות מעבר לשבוע 37 ועוד יותר לאחר שבוע 40-41.

שכיחות כוללת של מים מקוניאליים כ-20%.

המשמעות של מים מקוניאליים היא כפולה, הראשונה מיילדותית והשנייה עוברית.

מבחינה מיילדותית, מים מקוניאליים מקושרים לאפשרות למצוקה עוברית בלידה בדגש על מצב בו המים היו נקיים והופכים למקוניאליים.

לכן, צוות חדר לידה יהיה קשוב יותר למהלך הלידה, להתקדמות ובמיוחד למוניטור העוברי ולרוב יפענח לחומרה האטות במוניטור.

לדוגמא, אם יש האטות במוניטור והפתיחה מלאה צווץ חדר לידה יכול לבחור לסיים את הךידה מהר יותר בעזרת ואקום.

מבחינה עוברית החשיבות בנשימות הראשונות עם הלידה. העובר יכול לשאוף את הנוזל המכיל מקוניום וזה עלול לגרום למצוקה נשימתית בשל פגיעה בתפקוד הריאתי - meconium aspiration syndrome. שכיחות הפרעה זו כ-20-30% מהילודים עם מים מקוניאליים.

בעבר היה נהוג בחדר הלידה מיד עם יציאת בראש לשאוב את דרכי הנשימה של העובר. הנוהג השתנה לאחר מחקר שהדגים שזה לא מועיל ואף עלול להזיק.

לכן, היום רופאי הילודים משגיחים מקרוב על עוברים אלו במטרה לזהות מצוקה נשימתית או התנהגות לא תקינה לאחר הלידה.

רק אם העובר אינו חיוני מיד עם הלידה אז רופא הילודים יכול לבחור לשאוב את דרכי הנשימה שלו.

איך מאבחנים? בבדיקה גינקולוגית פשוטה והסתכלות על המים הרופא/ה ידעו מיד אם נקיים או מקוניאליים.

איך מונעים סיבוכים? הקפדה יתרה על המוניטור העוברי ויילוד מהיר במידת הצורך - ואקום או ניתוח קיסרי כתלות בתנאים ברגע ההחלטה.

לידה בטוחה ובריאה לכולכן!